הסיפור

קיוטו, 1002 · טוקיו, 1953

Pillowbook נקראת על שם שני דברים. אחד ספר, אחד שוט.

הספר

סיי שונגון הייתה בת חצר בקיוטו. הספר שכתבה כולו רשימות, מאה שישים וארבע. שמו ספר הכרית.

לא מסביר, לא משכנע. מונה.

אצל אוזו, בין סצנה לסצנה, נכנס מסדרון ריק. חבל כביסה. רכבת חולפת. העלילה לא זזה.

קוראים לזה שוט כרית — מקום לנשום בו.

השם מחייב. הפורמט מסתדר לבד, והכלי עומד מהצד כל עוד כותבים.

גרסה מוקדמת. הליבה עובדת. יש תקלות, והן מתוקנות לפי הסדר שבו הן פוגעות בכתיבה.